#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הפירוש דקורות הבית לא ראו אמרי חלוקו דר&#x27; יוסי?"	"הב&quot;י כתב ב&#x27; פירושים: א&#x27; הבשר שכנגד אמרי חלוקו, ב&#x27; דרכו של בני אדם להפך חלוקו כלפי ראשו וממילא נתגלה אמרי חלוקו חוצה אבל עי&quot;ז נתגלה בשרו, ולפיכך הקפיד ר&#x27; יוסי לפשוט חלוקו על ראשו ולא היה מהפכו וממילא היה מכוסה בכל עת."	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך להיות בצניעות אפי&#x27; בחדרי חדרים?"	"שהקב&quot;ה מלא כל העולם כבודו וחשכה כאורה (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [והאג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ז וסי&#x27; ס&quot;ח) ס&quot;ל דמדינא צריך לכסות רק הערוה, ושאר מקומות המכוסות הוי מעלה וזהירות בעלמא]"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם לעולם צריך להקפיד שלא לגלות בשרו?	"לעולם צריך להקפיד שלא לגלות בשר שדרכו להיות מכוסה [ודי כשהוא בביתו ושמא יבואו אנשים לבקרו, ואין צריך לכסות את עצמו כמו שהולך בשוק (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ז אות ג&#x27;)] אלא אם הוא א&quot;א בענין אחר {וכעין זה אשכחן בתוס&#x27; ישנים ביומא (מ&quot;ז ע&quot;א) לגבי שערות ראש האשה}, ואפי&#x27; בבית המרחץ אינו מותר אלא מפני שהוא א&quot;א בענין אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והאג&quot;מ (שם) חידש שבבית המרחץ במקום שדרכו לעמוד ערום באמבטיה מותר לעמוד ערום להחליף מלבושיו כשהוא לצורך כל דהו {אבל פשטות המ&quot;ב משמע דליכא חילוק בין המקומות, ונראה דתלוי בחדר מה נחשב א&quot;א בענין  אחר}"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יפשיט האנפלאות?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דלכתחילה יפשיטם תחת הסדין כיון דדרכן להיות מכוסה והוי אפשר בענין אחר, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) מקיל ברגליו, ויש לפרש דבבית הוא דבר הרגיל ואין בו חסרון צניעות כלל [וכן הקילו החזו&quot;א והסטייפלר (פסק&quot;ת הע&#x27; 4)]"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג כשטובל בנהר?	"יפשוט סמוך לנהר, כשיורד יגלה ערותו כדי שלא יהא נראה כאילו כופר בבריתו של א&quot;א אבל כשעולה מהנהר ופניו להעם יכסה ערותו [בלי נגיעה] (גמ&#x27; שבת מ&quot;א ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ונראה דזהו רק כשטובל בנהר דיש אנשים שם שאינם טובלים, אבל במקוה שכל המקום מיוחד לטבילה נראה פשוט דאין קפידה לפשוט בגדיו דוקא סמוך למקוה [ואפ&quot;ה נראה דיש מעלה בצניעות למעט הזמן שהוא מגולה], וגם נראה דלא יכסה ערותו בין בירידתו בין בעלייתו כדי שלא יהא נראה ככופר בבריתו של א&quot;א דכל המקום מיוחד לטבילה}"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא בכילה 1) גבוה עשרה 2) שאינו גבוה עשרה?	"1) אינו כמכוסה 2) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק בדבר, והארה&quot;ח סבר דאינו כמכוסה (ביה&quot;ל ד&quot;ה לא) {ולכאורה תלוי במח&#x27; ביה&quot;ל (ד&quot;ה משום) וחזו&quot;א לקמן בסי&#x27; ע&quot;ד}"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הדיני צניעות שייך רק לת&quot;ח או לכל אדם?	אע&quot;פ דמשמע דהוא דין מיוחד לת&quot;ח, כתב המחיצת השקל דבמילי דצניעות ראוי לכל אחד להתנהג במדת ת&quot;ח	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הוא קשה לשכחה 1) לשכב על מלבושיו 2) ללבוש או לפשוט ב&#x27; מלבושים כאחד 3) לקרות כתב שע&quot;ג הקבר 4) להסתכל בפני המת?"	"1) כן, ואפשר דאם מפסיק בדבר אחר אין קפידא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [והשלמת חיים מקיל באקראי או בבגדים שאינם שלו, אבל הגרח&quot;ק (ספר זכרון) מחמיר] 2) ללבוש כן (מ&quot;ב שם) [ובמנעלים אין קפידא (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), וע&quot;ע בפסק&quot;ת (אות ג&#x27;) דהביא יפה ללב דמחמיר], אבל לפשוט לפי רוב מפרשים ליכא קפידא (ספר זכרון) 3) כן (מ&quot;ב שם), ודוקא כשהוא בולט (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; קכ&quot;ח סעי&#x27; י&quot;ג) {אבל בתמונה פשוט דלית לן בה דאין זה כתב שע&quot;ג קבר} 4) כן (מ&quot;ב שם) {אכן, הגמ&#x27; בהוריות (י&quot;ג ע&quot;ב) כתב עשרה דברים קשים ללימוד, ופי&#x27; רש&quot;י יהא קשה לשמוע, ובתוך העשרה דברים הוי מסתכל בפני המת וכתב שע&quot;ג הקבר, וצ&quot;ע}"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אסור לעשות דברים שקשה לשכחה?	"איתא בספר חסידים (סי&#x27; תתר&quot;ח) אם אוכל דברים שקשה לשכחה אינו עובר על פן תשכח עד שישב ויסירם מלבו [ואדרבה מי שאינו עוסק בתורה עדיף טפי לאכול דברים אלו כדי שישכח דברים בטלים], וכן דייק הגרח&quot;ק בספר זכרון מסתימת הפוסקים דלא הביאו איסור זה, אכן שמירת הגוף והנפש (מבוא פי&quot;ח) הביא אחרונים שחוששים לאיסור דאורייתא"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים וקטנים?	"החוו&quot;ד (יו&quot;ד סי&#x27; ע&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) והערוה&quot;ש (יו&quot;ד שם סעי&#x27; א&#x27;) כתבו דאינו נוהג בנשים {וצ&quot;ב קצת דאף נשים מחויבות לקיים מצות שלהם}, ומ&quot;מ כתב הבית לחם יהודה (יו&quot;ד שם ס&quot;ק ג&#x27;) דאשה מעוברת יזהר שלא לאכול דברים הקשים לשכחה {ויתכן משום דשמא העובר זכר, וש&quot;מ דקטנים מוזהרים על זה}"	סימן ב סעיף א-ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד צריך לדקדק במלבושיו?	"שלא יראה תפירות בחוץ ויתגנה בעיני הבריות, ואפי&#x27; בבגד תחתון {ובלבד שהוא נראה לעינים} (פרישה, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן ב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם לא נזהר ונהפך מלבושיו 1) בת&#x27;&#x27;ח 2) בסתם אדם?"	"1) צריך להפכו שלא יהיה בכלל משניאי ח&quot;ו 2) א&quot;צ להפכו אלא לתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן ב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה בגדים ראוי ללבוש?	"בגדים בינונים, בלא כתם או שמנונית (רמב&quot;ם, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן ב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ילבש בגדיו?	"יתן ב&#x27; צידי המלבוש ביד ימין, וילבש הימין ואח&quot;כ השמאל, ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל (אריז&quot;ל, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [ואפי&#x27; באיטר יד (הגרח&quot;ק, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן ב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב ללבוש חצי הגוף העליון קודם חצי גוף התחתון?	"בדרך ארץ רבה (פ&quot;י ה&#x27;&#x27;א) מבואר כשפושט בגדיו בתחילה פושט חלוקו ואח&quot;כ מכנסיים שלו, וכן כשהוא לובש בגדיו צריך לכסות את ערותו תחילה ואח&quot;כ ילבוש חלוקו, ולכאורה קשה מדרך ארץ זוטא (פ&quot;ח ה&#x27;&#x27;ט) דמבואר כשמפשיט בגדיו שבתחילה מפשיט מכנסיים שלו ואח&quot;כ מפשיט חלוקו, ונלענ&quot;ד לפרש דלעולם צריך לכסות את ערותו בהקדם [אפי&#x27; במרחץ], ולפיכך כשהוא לובש בגדיו צריך ללבוש מכנסיים שלו תחילה אבל כשהוא מפשיט בגדיו יכול לעשות כמו שירצה שיכול לפשוט חלוקו תחילה [כמ&quot;ש ד&quot;א רבה] או יכול להפשיט מכנסיים שלו תחילה [כמ&quot;ש ד&quot;א זוטא] שבזמנם החלוק היה משלשל עד רגליו ועדיין היה ערותו מכוסה [וכ&quot;ת א&quot;כ ילבש חלוקו תחילה, אפשר י&quot;ל דזה צריך שהייה יותר מלבישת מכנסיים לבד ויש ענין למהר לכסות ערותו], וכן ראינו ביומא (כ&quot;ג ע&quot;ב) דבתחילה צריך לכסות את הערוה (וע&quot;ע בפסק&quot;ת הע&#x27; 33)"	סימן ב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינעול מנעליו?	"ינעול הימין תחילה ואח&quot;כ השמאל [שהתורה נתן חשיבות לימין כדאשכחן בבוהן יד ובוהן רגל], ויקשור השמאל תחילה ואח&quot;כ הימין [דחשיבות דשמאל דילפינן מתפילין אינו אלא לענין קשירה] [ואע&quot;פ שדין זה אינו מובא בהרי&quot;ף ורא&quot;ש ורמב&quot;ם דהגמ&#x27; משמע דלמסקנא לא קפידנן בה, מ&quot;מ מובא בטור ושו&quot;ע ועלינו לקיים דבריהם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)]"	סימן ב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה 1) איטר יד 2) אשה?	"1) ינעול ימין ויקשרנו, ואח&quot;כ ינעול השמאל ויקשרנו (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), וע&quot;ע בפסק&quot;ת אות ו&#x27; 2) תעשה כאיטר יד (הליכות שלמה תפילה פ&quot;ב סעי&#x27; כ&#x27;), ויש חולקים (פסק&quot;ת הע&#x27; 39)"	סימן ב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להקדים השמאל בקשירת אנפלאות של לבד?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) סבר לא {ויש לפרש ע&quot;פ רע&quot;א דהביא מספר עמק המלך דהביא הגמ&#x27; חולין (פ&quot;ט ע&quot;א) דכתיב אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו למצות חוט של תכלת ורצועות של תפילין, וכיון דזכו לתפילין נגד שרוך נעל, ניתן חשיבות לשרוך נעל לקשור תחילה בשמאל שקושרים בו תפילין, ולפי&quot;ז י&quot;ל דהוא דין דוקא בשרוך נעל של מנעל ולא בשל אנפלאות}, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) והקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; ג&#x27; סעי&#x27; ד&#x27;) סברי דאפי&#x27; בשאר דברים צריך להקדים קשירת השמאל דס&quot;ל דילפינן מתפילין להחשיב השמאל לכל קשירות. {ועי&#x27; לקמן סי&#x27; קכ&quot;ח סעי&#x27; ה&#x27; דיש מח&#x27; מהו בכלל מנעל לגבי נשיאת כפים}"	סימן ב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נזדמן לו של שמאל תחילה?	"ימתין עד שיביאו לו הימין (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן ב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד רוחץ וסך גופו?	"ראשו תחילה, [ואח&quot;כ הלב (ערוה&quot;ש סי&#x27; ר&quot;ס סעי&#x27; ג&#x27;)] ואח&quot;כ צד ימין ואח&quot;כ צד שמאל (שבת ס&quot;א ע&quot;א, דרכ&quot;מ, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן ב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד חולצים מנעליו?	"הב&quot;י הביא ב&#x27; דעות אם צריך לחלוץ השמאל תחילה או הוי רשות לחלוץ השמאל תחילה, ולמעשה כתב החדושי הגהות (אות ד&#x27;) דלצאת ידי שמים יתיר של ימין תחילה ואח&quot;כ יתיר של שמאל ויחלצנו ואח&quot;כ חולץ של ימין"	סימן ב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשחולצים לצורך מצוה כגון נשיאת כפים או ערב יוה&quot;כ?	"אע&quot;פ שיש סוברים דאז יחלוץ הימין תחילה, מ&quot;מ יש חולקים דהמצוה אינו החליצה אלא שצריך להיות בלא מנעלים, ולפיכך נהגו העולם דלעולם חולצים השמאל תחילה (שו&quot;ת שבט הקהתי ח&quot;ו סי&#x27; א&#x27;, פסק&quot;ת אות ז&#x27;)"	סימן ב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לילך בקומה זקופה?	"מפני שכביכול דוחק רגלי השכינה דכתיב מלא כל הארץ כבודו (גמ&#x27; קידושין ל&quot;א ע&quot;א, ורש&quot;י שם, טור) [והיינו בגרון נטוי (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)]"	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו הולך?	"אסור אפי&#x27; אם הוא עומד במקומו (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) "	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לכסות את ראשו?	"מפני ששכינה למעלה ממנו (גמ&#x27; קידושין ל&quot;א ע&quot;א, טור), והראש שבו המוח הוא המקור החכמה ואין ראוי להתגלות לפני הקב&quot;ה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא חיוב או מדת חסידות?	"המהרש&quot;ל והב&quot;ח סברי דאפי&#x27; יותר מד&#x27; אמות אינו מדינא אלא ממדת חסידות, וכ&quot;ש פחות מד&#x27; אמות הוי מדת חסידות (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) ואפי&#x27; בעת השינה (של&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [ואנשי מעשה מקפידים לעשות כל טצדקי שלא יפול בשעת שינה (פסק&quot;ת אות ט&#x27;)], אבל הט&quot;ז (סי&#x27; ח&#x27; ס&quot;ק ג&#x27;) סבר דהוא חיוב מדינא משום ובחקתיהם לא תלכו, וזה אפי&#x27; פחות מד&#x27; אמות ואפי&#x27; כשהוא יושב בביתו (מ&quot;ב שם) [אבל כשמפלה ראשו אפי&#x27; להט&quot;ז א&quot;צ לכסות את ראשו כיון דניכר דעושה כן לטובת עצמו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא)]. והפמ&quot;ג (א&quot;א סי&#x27; צ&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) משמע דלילך ד&#x27; אמות אסור מדינא אבל פחות מד&quot;א הוי רק מדת חסידות, ובביהכ&quot;נ אפי&#x27; פחות מד&quot;א אסור מדינא."	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"אע&quot;פ שהגמ&#x27; בנדרים (ל&#x27; ע&quot;ב) משמע שהלכו בפרועי ראש, מ&quot;מ נכון לחנכם לכסות ראשיהם כדי שתהוי עליהם אימתא דשמיא (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) "	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לכסות ראשו בידו?	"מהני כשהוא בבית [ולא תחת אויר השמים] {וכן ראינו ברש&quot;י קידושין (ל&#x27; ע&quot;א) דיש חילוק בין תוך הבית לחוץ לבית}, ומהני רק לגבי הליכה אבל לא מהני ללמוד או לברך [ויש מקילין בשעת הדחק כשרוצה לשתות דיכול לברך] אלא יש למשוך הבית יד של הבגד לכסה את ראשו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א - י&quot;ב) [וידו של חבירו נמי מהני אפי&#x27; לברך (באה&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;, שו&quot;ע לקמן סי&#x27; צ&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;)], ועי&#x27; בתרוה&quot;ד (סי&#x27; י&#x27;) דכתב דהא דאמרינן דלא מהני לכסות ע&quot;י ידו היינו לגבי כיסוי הראש דגוף אחד הוא אבל לגבי שם השם שכתוב על ידו מבואר בגמ&#x27; (שבת ק&quot;כ) דמהני לכסותו בידו דהשם אינו חלק מגופו."	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכסות את רוב הראש?	"האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; א&#x27;) הוכיח ממה שיד חבירו מהני ש&quot;מ דא&quot;צ לכסות את רוב הראש אלא די אם נראת היטב מכל צדדי הראש, אבל החזו&quot;א סבר דבעי רוב הראש והגרח&quot;ק דחה הראיה מיד חבירו דאפשר דמיירי כשנתן ב&#x27; ידיו עליו א&quot;נ מיירי בראש קטן (מ&quot;ב דרשו), ועי&#x27; אלף לך שלמה סי&#x27; ג&#x27;, וע&quot;ע במהרש&quot;א (שבת קנ&quot;ו ע&quot;ב) דכתב דיש הידור לכסות ראשו טפי [וביאר הגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א שיש מעלה בכיסוי גדול]"	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרחץ?	"אפי&#x27; מדת חסידות אין בה, אבל יש מדקדקים לכסות ראשיהם במטפחת {ולכאורה מהני נמי ידו} (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;) [והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) כתב דמותר להפלה ראשו בגילוי ראש, והפסק&quot;ת (אות י&quot;ב) הוסיף דה&quot;ה בשעת התספורת דמותר, אבל יש מקפידים להניח ידם על ראשם בצד שני]"	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פאה נכרית נחשב כראשו מכוסה?	"רע&quot;א (סי&#x27; צ&quot;א) הביא מעולת תמיד דמדינא מהני אלא שיש לאסור משום מראית העין, אמנם אינו מחמיר אלא לגבי ברכות אבל לגבי האיסור הליכה דאינו אלא ממדת חסידות (לפי המהרש&quot;ל והב&quot;ח) מקיל לגמרי בפאה נכרית, והמ&quot;ב (כאן ס&quot;ק י&quot;ב) הביא מח&#x27; בין הפמ&quot;ג דמחמיר משום מראית העין והארה&quot;ח דמקיל {ומסתימת הדברים משמע דפליגי בין לגבי ברכה בין לגבי האיסור הליכה, וצ&quot;ע} [וזהו עצה למי שצריך לילך בין הגוים בגילוי ראש לכל הפחות יתן פאה נכרית בראשו (הר&quot;ג מלצר)]"	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבדוק עצמו לנקביו קודם תפילה?	"כן, ואם א&quot;צ לעשות לנקביו נקרא גוף נקי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) אף אם לפי דמיונו צריך לזה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א), וירגיל עצמו לפנות בבקר ובערב (רמ&quot;א) וכמ&quot;ש בברכות (ס&quot;ב ע&quot;א) כדי שלא יהא צריך להתרחק {ובזה&quot;ז לא שייך זה} "	סימן ב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך יחף?	"במקומות ערב מותר, וכן אם עושה כן משום תשובה מותר, אבל בעלמא אמרינן (גמ&#x27; פסחים קי&quot;ב ע&quot;א) שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [משום שהוא בזיון גדול (רש&quot;י שבת קכ&quot;ט ע&quot;א)]"	סימן ב סעיף ו		
